סאן מערכות הגנה מתקדמות בע"מ נ' פלסטו - פוליש (ברקן) בע"מ

פסק דין

המחלוקת בין הצדדים בתיק זה היא האם נכרתה ביניהם עסקת מכר, לפיה מכרה התובעת לנתבעת מוצר "אנטי סליפ" בכמות של 480 יח', כמפורט בחשבון העיסקה הזמני מיום 30.11.07 בסך 7,488 ₪ (שאינו חשבונית מס), או שמא מדובר במהלך נסיוני של החדרת מוצרי התובעת במסגרת סל המוצרים של הנתבעת לרשת השיווק עמה היא קשורה, ללא התחייבות מצד הנתבעת לשלם עבור המוצרים באם לא יימכרו ע"י רשת השיווק (מעין עסקת קונסיגנציה).

מעדויות מנהל התובעת, מר אברהם ניזרי, ומנהל הנתבעת, מר ניר כהן, התרשמתי כי אכן מדובר במהלך נסיוני שנרקם ביוזמת מנהל התובעת, שחפץ לנצל את קשריו של מנהל הנתבעת לטובת החדרת המוצר לשוק ע"י רשת השיווק "כמעט חינם", בה הופצו מוצרי הנתבעת. יצויין כי הנתבעת הינה חברה יצרנית המשווקת את מוצריה שלה ולא מוצרי יצרנים אחרים, ולא היה לה נסיון בחוזי הפצה. מנהל הנתבעת היה מוכן לשתף פעולה עם המהלך, ובמסגרת זו נפגשו השניים עם מנהל רשת השיווק, וסוכם על הצגת המוצר למכירה בסניפי הרשת במסגרת סל המוצרים של הנתבעת.

מנהל הנתבעת העיד, כי הכמות שהועברה אליו ע"י התובעת – 480 יחידות – לא היתה כמות שהוזמנה על ידי הנתבעת או ע"י רשת השיווק, אלא הועברה ביוזמת מנהל התובעת, וכי בשלב הראשון הועברו לסניפי הרשת רק 20% מהכמות שסופקה ע"י התובעת, לצורך בחינת קליטת המוצר בשוק. ברם, תוך חודש-חודשיים הוברר כי אין למוצר ביקוש, ורשת השיווק החזירה לנתבעת את המוצרים שסופקו לה. מנהל הנתבעת העיד, כי ניסה ליצור קשר טלפוני עם התובעת כדי להחזיר את המוצרים, אך לא הצליח ליצור עמם קשר טלפוני. עדותו התיישבה היטב עם עדות מנהל התובעת, כי התובעת הפסיקה את פעילותה העסקית זמן קצר לאחר ביצוע העיסקה. רק כחצי שנה לאחר העיסקה פנתה התובעת אל הנתבעת במכתב דרישה לתשלום.

עדותו של מנהל הנתבעת היתה מהימנה עלי, בכך שלא הזמין את מלוא הכמות שסופקה ע"י התובעת, שלא היתה דרושה לשלב השיווק הראשוני, ולא התחייב לרכוש את מלוא הכמות אלא רק לשתף פעולה עם מנהל התובעת בנסיון להחדרת המוצר לשוק, תוך שימוש בקשריה של הנתבעת עם רשת השיווק.

התרשמתי, כי בשלב הראשוני שני הצדדים היו מעוניינים בקידום המהלך הנסיוני, ולא סיכמו במפורש מה יקרה באם לא תצליח החדרת המוצר לשוק, והסחורה תוחזר לנתבעת ע"י רשת השיווק. נראה לי כי זו הסיבה ששני הצדדים לעיסקה, שהסכימו להכרעה במחלוקת לפי תוצאות בדיקת פוליגרף, יצאו דוברי אמת בבדיקתם.

מכל מקום, נטל ההוכחה לקיומה של עסקת מכר, הכוללת את הרכיב של גמירות דעת הנתבעת לקנות את מלוא הסחורה נשוא חשבונית העיסקה מהתובעת, לרבות זו שמעולם לא סופקה לרשת השיווק אלא נותרה במחסני הנתבעת, לא הוכחה על פי מאזן ההסתברויות, ולפיכך דין התביעה בגינה להידחות.

לעומת זאת, שוכנעתי כי לגבי הסחורה שהועברה ע"י הנתבעת במסגרת השלב הנסיוני לרשת השיווק, היינו 20% מהסחורה שסופקה, היתה גמירות דעת בין הצדדים, הסחורה שווקה לרשת השיווק על שם הנתבעת וכחלק מסל מוצריה, הנתבעת קיבלה בגינה את התמורה שקיבלה, ככל שנמכרו חלק מהמוצרים, ולא הוכח כי העיסקה בוטלה בספרי הנתבעת, בכרטסת המכירות לרשת השיווק.

לפיכך אני סבורה כי ביחס לחלק זה של המוצרים, שסופק ע"י הנתבעת לרשת השיווק, נקשרה על ידי הצדדים, בדרך של התנהגות, עסקת מכר מוגמרת.

לפיכך אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 20% מסכום החשבונית, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.12.07 ועד התשלום בפועל. כמו כן תוחזר יתרת הסחורה שלא נמכרה לתובעת.

הטענה כי נגרמו לנתבעת הוצאות אחסון בגין המוצרים שנותרו בחזקתה כאבן שאין לה הופכין לא הוכחה כדבעי, ועל כן אני דוחה את טענת הקיזוז.

לאור התוצאה, ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ו אדר תשע"ד, 26 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: